מחלת חניכיים (פריודונטיטיס) קשורה לרקמות החניכיים והעצם שתומכים את השיניים. זוהי מחלה כרונית הגורמת לספיגה של העצם ויכולה לגרום לאובדן שיניים. הגורם הראשוני למחלה הינו הרובד הדנטלי (פלאק), אשר מצטבר על השיניים ולא נראה לעין באופן בולט. הפלאק היא שכבה עדינה חסרת צבע או לבנבנה. במידה ורובד זה לא מוסר הוא מסתייד והופך לאבנית. האבנית היא קשה ויכולה להיות בהירה או חומה. האבנית יכולה להצטבר מעל או מתחת לחניכיים ומהווה גורם סיכון למחלת החניכיים. ניתן להוריד את הפלאק באמצעות שמירה על היגיינה אורלית באופן יום יומי. לעומת זאת, את האבנית לא ניתן להוריד באמצעות ניקוי עצמי בבית, אלא רק במרפאה בעזרת מכשור מיוחד.
מחלת החניכיים מתבטאת בשלב ההתחלתי בדימום, חניכיים נפוחות ואדומות וריח רע. זוהי מחלה “שקטה” המלווה בכאבים רק בשלבים המתקדמים של המחלה. כאשר מחלת החניכיים וספיגת העצם מתקדמת השיניים מתחילות להיות ניידות, נוצרים מרווחים בין השיניים, יש נסיגה של החניכיים והשיניים נראות ארוכות יותר. סימפטום נוסף נפוץ הוא רגישות גבוהה לקור עקב חשיפה של שורשי השיניים.
היגיינה אורלית נכונה הינה הכרחית להצלחה של טיפול חניכיים לטווח הארוך. לכל מתרפא יש להתאים את כלי הצחצוח האישיים המתאימים לו, וכלי צחצוח המתאימים למתרפא מסוים לא בהכרח מתאימים למתרפא אחר. השינוי באורח חיים מבחינת ההיגיינה האורלית מאוד חשוב במהלך טיפול החניכיים ואחריו בשלב התחזוקה. צחצוח שיניים כולל שימוש במברשת שיניים פעמיים ביום, בוקר וערב, ובנוסף יש צורך באביזרים משלימים בכדי להגיע להסרת פלאק באופן מירבי.
מלבד הפלאק המצטבר על השיניים קיימים גורמים נוספים המשפיעים על מחלת החניכיים. הגורמים העיקריים:
עישון – העישון הוא אחד מגורמי הסיכון להתפתחות של מחלת חניכיים והשפעתו ניכרת במהלך טיפול חניכיים. סיכויי ההצלחה של מעשנים כבדים בטיפולי חניכיים פחותים משמעותית לעומת מתרפאים שאינם מעשנים.
סוכרת – סוכרת היא גורם סיכון נוסף למחלת חניכיים. חשוב מאוד לשמור על האיזון של המחלה. בסוכרת לא מאוזנת עולה השכיחות והחומרה של מחלת החניכיים. הקשר בין מחלת החניכיים לסוכרת הוא קשר דו כיווני, והטיפול במחלת החניכיים עוזר לאזן את רמת הסוכרת ולהיפך.
הריון – הריון אינו גורם ישיר למחלת חניכיים, אך הריון יכול להחמיר מחלת חניכיים קיימת שאינה מטופלת. בנוסף, הספרות המקצועית מראה שלעיתים יש קשר בין מחלת חניכיים לבין משקל לידה נמוך ולידה מוקדמת.
מחלות לב – ריכוז גבוה של חיידקים המצוי בחניכיים יכול להשפיע לרעה בעקבות חדירת חיידקים למחזור הדם. הספרות המקצועית מראה קשר בין מחלת חניכיים לבין מצבים שונים הקשורים לבעיות לב. לכן טיפול בחניכיים עשוי למנוע החמרה במצב של המתרפא.
מחלת חניכיים התחלתית (גינגיביטיס) היינה הפיכה ולא גורמת להרס של המערכת התומכת של השן. המחלה מתבטאת ביצירת פלאק ובהמשך להיווצרות אבנית הגורמים לדימום, נפיחות ואדמומיות. באמצעות ניקוי מקצועי של השיניים והחניכיים ושמירה על היגיינה אורלית טובה ניתן להגיע לריפוי של המחלה. במידה ולא מקפידים על ניקוי תדיר של השיניים והרגלי היגיינה טובים המחלה יכולה להופיע שוב.
פריודונטיטיס היינה מחלת חניכיים מתקדמת וחמורה יותר המערבת את הרקמות התומכות את השן וגורמת לספיגת עצם סביב לשורשים. פריודונטיטיס יכולה להיות מקומית במספר שיניים או באופן גורף בכל חלל הפה. במצב זה יתכן דימום ספונטני או דימום בעת צחצוח של השיניים והחניכיים יראו נפוחות ואדומות. בנוסף, יוצרו כיסים בין החניכיים לשן, ותתרחש הפרדה של השן ממנגנון התמיכה שלה. החניכיים נסוגות, השיניים ניידות, זזות והופכות להיות בעלות מראה ארוך עם חשיפת השורשים. זוהי מחלה כרונית והנזקים הנגרמים בעקבותיה אינם הפיכים. במידה והמחלה לא מטופלת ספיגת העצם נמשכת. הטיפול במחלה נועד בראש ובראשונה לעצור את התקדמות המחלה ולאפשר למתרפא תחזוקה לטווח הארוך.
